המסע של חיה (בדוי. הפרטים שונו למניעת זיהוי) בעולם התחיל במחלקת טיפול נמרץ, במאבק על החיים בעצמם. במצב כזה, מי יכול היה לחשוב על עתידה של התינוקת המתוקה הזו, ועל האופן שבו הוא ייראה? הדאגה העיקרית הייתה נתונה לכך שיהיה, בכלל, עתיד.
רק מספר חודשים לאחר תחילתו של המסע הזה, כשמצבה של חיה התחיל להראות סימני שיפור, החל הצוות הרפואי לדבר על ההתפתחות של חיה, ועל מי שיכול לדאוג לכך שההתפתחות הזו תהיה מיטבית, בעזרת השם: הם המליצו לאמה של חיה ליצור קשר עם מרכז "גדלים ביחד".
ב"גדלים ביחד" חיכו לאמא של חיה – כמו לכל אם של כל תינוק מאותגר-התפתחות – לבבות פתוחים, אוהבים ומכילים. רוב נשות הצוות המקצועי של "גדלים ביחד" הן כאלו שזכו בעצמן לתואר "אם מיוחדת", והן מכירות לעומק את כל הכרוך בתפקיד העצום הזה ואת כל התחושות והרגשות הנלווים אליו. מהמקום המיוחד הזה, הן יודעות להעניק את התמיכה הטובה ביותר – לאם, למשפחה שסביבה, ולתינוק עצמו, שזוכה לקבל (ללא עלות) את מיטב טיפולי ההתפתחות המקדמים, כבר בשלבים הראשוניים והחיוניים כל-כך להתפתחותו.
רק שהפעם, המיקום היה שונה: חיה, כזכור, הייתה מאושפזת במחלקת "טיפול נמרץ". היא לא יכלה להגיע עם אמה למרכז המפנק והמזמין של "גדלים ביחד", אבל הצוות לא ויתר על ההזדמנות להעניק גם לה את ההזדמנות שמגיעה לה! דבורה, קלינאית התקשורת; וידה, המרפאה בעיסוק; וציפי, מנהלת המרכז – העניקו לאמה של חיה את ההדרכה המיטבית שם, במחלקת הטיפול הנמרץ, מוכיחות שוב שבשביל "גדלים ביחד" – אין גבולות לתמיכה!
