תמונה של תעודה

זאת התעודה שקיבל אחד מתלמידינו האהובים בבית-הספר “פיתוחים”, בסיומה של שנת הלימודים תשע”ט.

 

אין דרך לתאר במילים כמה מאמצים, כמה אנרגיות, כמה דם ויזע ודמעות מושקעים בכל שורה שמופיעה כאן – ועד כמה הציונים האלה, ההישגים המדהימים האלה, אינם מובנים מאליהם, בדיוק כמו שכל התעודה הזו אינה מובנת מאליה…

זה היה צוות “פיתוחים”, עם הלב הענק והאהבה העצומה, שחשב על הילדים המקסימים הללו – ששום דבר בחייהם אינו דומה למקביליהם בגיל, ועל ההורים המופלאים שלהם – ששום דבר בגידול ילדיהם המיוחדים אינו דומה לגידול ילד רגיל, וידע –

שדווקא להם, יותר מלכל הורה רגיל ו/או תלמיד סטנדרטי, מגיע לקבל תעודה, שמעידה על השקעה אדירה ובלתי נתפסת ולראות ציונים – ציוני דרך כה משמעותיים, במסע אתגרי כה מיוחד.

כן, מגיעה להם תעודת כבוד!

 

וכך כתב הצוות היקר שלנו בצידה האחורי של התעודה:

ורוצים לדעת איזה ציון קיבל הצוות עצמו, בסיומה של שנת הלימודים? יש, ברוך השם, צל”שים רבים ומשמחים. אבל כדי לתמצת את העיקר – מספיק שנצטט משפט אחד, של אימא אחת, שנגע בנו עמוק:

“זה לא מוסד, זאת משפחה”.